הצנחנית שלא שבה

אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת,
אַשְׁרֵי הַלְּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת.
אַשְׁרֵי הַלְּבָבוֹת שֶׁיָּדְעוּ לַחֲדֹל בְּכָבוֹד...
אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת.
חנה סנש

ארבע שורות שיר אלו, שהיו לסיסמתו של הנוער הלוחם על חירותו, נכתבו על ידי צנחנית צעירה, שחדרה בימי מלחמת העולם השניה לאירופה הכבושה על ידי הנאצים. המטרה - לארגן את התנגדותם והצלתם של יהדות הונגריה. שמה של הצנחנית - ח נ ה ס נ ש והשיר נכתב בעת נדודיה של חנה בחברתם של פרטיזנ ים ביערות יוגוסלביה.

ספר זה מספר לבני הנעורים את סיפור חייה המופלא של חנה סנש: כיצד עלתה לארץ, כבשה לעצמה שפה חדשה, חברה חדשה, כיצד התנדבה לצאת לשליחות הנועזת - האימונים, הצניחה, הנדודים, הקרבות, הנפילה בידי הנאצים, החקירה, המשפט...

סיפור חייה של חנה סנש היה למופת וסמל למלחמת גבורה של בודדים מול אויב אכזר, מלחמת רוח האדם בכוחות האופל.
הסיפור נכתב על ידי הסופר עודד בצר