עריק

צעיר אחד עורק מהצבא, שורף את המדים ונשאר עם הדסקית המפוחמת ביד. בינתיים הוא מוצא מחסה ומוצא עבודה – אבל גם שם הדברים לא מתיישבים, הוא לא מסתדר עם עצמו, הואנרדף, הוא גמור, הוא אחד מאלה שהמוות תופס אותם מגיל צעיר, זה העניין בספר הזה, זה כל הסיפור.

אחר כך הוא מבין שזו לא רק בעיה שלו, אלא מדובר בצרה גדולה יותר: משהו מכרסם בחיים,במציאות, בתרבות כולה, הוא מרגיש את זה, שאיזו מחלה אוחזת ומתפשטת בכל מקום, שהכולטובע בזוהמה בלתי–נראית. הוא מבין שהוא צריך להכריע, שאין לו ברירה, הוא יצטרך להחליט:להישאר ולהרכין את הראש או לברוח מהמדינה ולהתחיל את החיים מחדש.

אז הוא עוזב, חוצה את הגבול, נוסע לאירופה – לעשות את המסע שלו. זה מה שהוא צריך לעשות: לגמור עם העבר אחת ולתמיד, לשים קץ לכל מה שמעיק עליו. הוא מגיע לארץ אחרת, שוכר דירה, הולך ללמוד, מחפש עבודה, מכיר אנשים ומסתבך בבדידות ובייאוש. זה כל הסיפור: הוא לא יכול להסיט את המבט מהאיוולת ומהעלבון.