אבא אכל דיסה

לְמִי לֹא מִתְחַשֵּׁק לִפְעָמִים לַחְזֹר לִהְיוֹת תִּינוֹק? אֲבָל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה, אִמָּא וְסָבְתָא מַחְלִיטוֹת יוֹם אֶחָד לִהְיוֹת תִּינוֹקוֹת? אַבָּא אָכַל דַּיְסָה הוּא סִפּוּר מַצְחִיק וְשׁוֹבֵר מֻסְכָּמוֹת עַל הִפּוּכֵי תַּפְקִידִים. סִפּוּר שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִקְרָא בְּחִיּוּךְ שֶׁל הִזְדַּהוּת.


שֹׁהַם סְמִיט, כַּלַּת פְּרַס רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְסִפְרוּת, כָּתְבָה וְתִרְגְּמָהּ סִפְרֵי יְלָדִים רַבִּים וּבָהֶם שִׁשָּׁה גִּבּוֹרִים גְּדוֹלִים, שֵׁשׁ גִּבּוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמִי שָׁתָה לִ י? שֹׁהַם שׂוֹנֵאת דַּיְסָה, אוֹהֶבֶת פָלָאפֶל וְשׁוֹמֶרֶת עַל קֶשֶׁר טוֹב עִם הַיַּלְדּוּת.

מִנִּמּוּקֵי הַשּׁוֹפְטִים בִּפְרַס רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה: "שֹׁהַם סְמִיט מַשְׁמִיעָה קוֹל מְיֻחָד בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית כִּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרִים לִמְבֻגָּרִים וְלִילָדִים... הִיא קַשּׁוּבָה לְעוֹלָמָם וְלִשְׂפָתָם שֶׁל פָּעוֹטוֹת וְשֶׁל בְּנֵי נְעוּרִים... בְּסִפּוּרֶיהָ בָּאִים לִידֵי בִּטּוּי דִּמְיוֹן שׁוֹפֵעַ, הוּמוֹר, אִירוֹנְיָה פְּעָמִים דַּקָּה וּפְעָמִים מֻשְׁחֶזֶת, וּמֵעַל הַכֹּל רְגִישׁוּת לַשָּׂפָה הָעִבְרִית עַל רְבָדֶיהָ הַשּׁוֹנִים".