‫"לשכוח את ראש פינה?

"‬

‫חִצבו חִצבו בהרים‬

‫חִצבו ובקול רינה‬
‫גֹלו אבנים יקרים‬
‫האבן לראש פינה;‬
‫גֹלו חרפת עַמנו‬
‫"נרפים הם עצלים"‪,‬‬
‫יִראו עמֵי תבל שכנינו‬
‫כי הנכם עמלים !‬
‫גֵיא אֹוני‬

‫ספרים כמו "‪ "Zionist Colonialism in Palestine‬שנכתב על ידי ד"ר סאיג א' פאיזת(‬
‫‪ )Fayez A. Sayegh‬בעל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת ג'ורג'טאון‪ ,‬החלטות מועצת הביטחון‬
‫של האו"ם )כמו ‪ ,(3379‬אמירות רבות שנחשפו על ידי המכון לחקר התקשורת במזרח התיכון‪,‬‬
‫ו"האסכולה הקולוניאליסטית" הישראלית של חוקרים כמו גרשון שפיר‪ ,‬אילן פפה‪ ,‬ברוך‬
‫קימרלינג‪ ,‬רונן שמיר ואחרים שמשכתבים את ההיסטוריה ורואים בעלייה לארץ ישראל‬
‫ובהתיישבות היהודית בארץ "פלישה קולוניאליסטית אירופית‪ ,‬שהחלה בשנות השמונים של‬
‫המאה התשע‪-‬עשרה"‪ ,1‬חיזקו בעת האחרונה לא רק בזירה הבינלאומית אלא גם בתוך‬
‫האינטליגנציה הישראלית את הדעה שישבת היהודים לארץ ישראל הייתה סוג של קולוניאליזם‪.‬‬
‫עבודתי עוסקת בעיקר בשאלה זו סביב הציונות – במקרה שלנו מדובר על הציונות בעידן‬
‫של העלייה הראשונה – כקולוניאליזם‪ .‬האם בהחלט ניתן לשים את שני המושגים באותו‬
‫קונטקסט? ההשלכות הפוליטיות וחברתיות שיוצאות מן הסוגייה הזו מצביעות על החשיבות‬
‫לבדוק את שכתוב ההיסטוריה הציונית‪ .‬אנחנו נעשה את זה בעזרת מקרה המחקר של ראש פינה‪,‬‬
‫"אם מושבות הגליל"‪ ,‬והמושבה הראשונה החקלאית של ההתיישבות היהודית מחוץ לארבעת‬
‫הערים הקדושות‪ :‬ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬טבריה וצפת‪.‬‬
‫ראשית ברצוני להודות לארכיון והספרייה ע"ש אברהם בלום ז"לת שנמצאת באתר השחזור‬
‫בראש פינה‪ ,‬על העזרה בכתיבת עבודה זו‪ .‬וכן ברצוני להודות לחנה שופן ולצוות האתר‪.‬‬
‫נדמה שבחברה הישראלית הזיכרון הקולקטיבי הוא דבר שמתחזק כל הזמן‪ .‬המבול של‬
‫חקר המיתוס בקרב ההיסטוריונים מוכיח ביקורתיות בריאה לקידום המחקר‪ ,‬אך גם כן חשוב‬
‫ובריא לבקר באופן קבוע את הביקורת הפוסט‪-‬מודרנית‪ .‬הספר של דוד אוחנה ורוברט ס' ויסטריך‬
‫שואל שאלה בתחילתו שקשורה אל העבודה שלי‪" :‬מהו מקומו של זיכרון מתהווה זה בפעולה‬
‫הפוליטית‪ ,‬במחשבה החברתית וביצירה התרבותית של הישראלים?"‪ 2‬הויכוחים הסוערים סביב‬
‫הציונות והקולוניאליזם מצביעים על הצורך להתעסק עם הזיכרון הקולקטיבי ועד כמה חשוב‬
‫להבדיל בין מיתוס למציאות‪.‬‬
‫אבי בראלי כתב בתוך "תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני" מאמר בשם לשכוח את אירופה‬
‫שמתעסק עם אותה תזה שאני אבדוק במבט מיקרו קוסמי בעוד שהמאמר מסתכל על התמונה‬
‫רחבה יותר‪ .‬בראלי דן בשאלת הציונות וקולוניאליזם באמצעות הדיון המתודולוגי ובירורים של‬
‫מושגים וכן דרך ההסתכלות על התופעות ההיסטוריות שמדובר עליהם‪ .‬המאמר מחולק לחמישה‬
‫‪1‬‬
‫בראלי‪ ,‬אבי‪" .‬לשכוח את אירופה" בתוך תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני‪ ,‬ידיעות אחרנות‪ :‬תל‪-‬אביב‪ .2003 :‬עמ' ‪.295‬‬
‫‪2‬‬
‫אוחנה‪ ,‬דוד ורוברט ס' ויסטריך‪ ,‬מיתוס וזיכרון‪ .‬ירושלים ‪ :‬מכון ון‪-‬ליר‪ ,‬תשנ"ז עמ' ‪.11‬‬

‫‪1‬‬
‫סעיפים שמובילים למסקנה שאצל 'האסכולה הקולוניאליסטית' קיימת הטעיה מסויימת‪ :‬היא‬
‫שוכחת את אירופה‪ ,‬זאת אומרת "מנתקת את הציונות ואת הפרויקט הארץ‪-‬ישראלי שלה‬
‫מסיבותיהם‪ ...‬ומשכיחה את התהליכים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים שהתחוללו בקרב‬
‫יהודי אירופה ‪ ...‬ניתוח מתודולוגי של 'האסכולה הקולוניאליסטית' חושף את העובדה שהיא אינה‬
‫‪3‬‬
‫מצליחה לבאר את המקורות לכוחה ולהתמדתה של הציונות‪".‬‬
‫מעתה ואילך אני אתמקד בשלושה נקודות‪ :‬ראשית‪ ,‬הרקע של העלייה הראשונה‬
‫מרומניה‪ ,‬של מייסדי ראש פינה – נקודה שתבדוק את ה'אירופיות' של היהודים‪" ,‬אחת התכונות‬
‫המצויות בבסיס השיוך של הציונות לקטגוריה של קולוניאליזם"‪ ;4‬שנית‪ ,‬נעסוק בשאלת‬
‫הרווחיות במפעל הכלכלי של ההתיישבות הציונית בראש פינה; ושלישית נבדוק את "שיסוע‬
‫‪5‬‬
‫החברה בפלשתינה‪-‬ארץ‪-‬ישראל לשני מגזרים לאומיים"‪.‬‬

‫האם ניתן לקרוא ליהודים של העלייה הראשונה – ובמקרה שלנו העולים ממוינשטי (‬
‫‪ )Moineşti‬שהגיעו לגיא אוני‪ ,‬הניסיון ההתיישבותי על ידי קבוצת יהודים מצפת שנכשל –‬
‫קולוניאליסטים אירופים? מה הוא הרקע של אותם יהודים שהיגרו לארץ‪-‬ישראל בסוף המאה ה‪-‬‬
‫‪ ?19‬יש היסטוריונים שמדברים על עדויות של הקיום היהודי ברומניה הרבה לפני שהיא נוסדה‪.‬‬
‫כבר בזמן הגעת הרומאים לאזור שנקרא אז 'דאצ'יה' (‪ )Dacia‬לפני ‪ 2000‬שנה רואים כאן‬
‫ממצאים ארכיאולוגיים שמצביעים על נוכחות היהודים בארצות הרומניות‪ 6.‬אך רק באמצע ימי‬
‫הביניים הארצות הרומניות מיושבות על ידי זרם יהודי שעמד פנים אל פנים מול אנטישמיות‬
‫ופוגרומים במערב ומצא כאן מקלט בטוח‪ .‬בכל זאת כמו בכל מקום אחר באירופה עברו היהודים‬
‫מתקופות של נוחות לעונות פחות מעודדות‪ .‬למרות כל ניסיון להתקבל לחברה המקומית‪,‬‬
‫האלמנטים של האמנציפציה נשארים נדירים‪ .‬הסטיגמות שרואים במערב מגיעות גם מזרחה‪,‬‬
‫והיהודי הנודד נשאר מטרה להתקפות מילוליות‪ ,‬שנאה‪ ,‬קנאה ו"הכבשה השחורה" בעידן של‬
‫משבר‪ .‬המחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬מביאה אתה לא רק פריחה של לאומיות אלא גם של‬
‫אנטישמיות‪ .‬לעומת הקשיים הנוכחיים במולדאביה (‪ )Moldova‬ובוואלאכיה (‪,)Valahia‬‬
‫האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה בעת איחוד הנסיכויות הרומניות‪ .‬בשנת ‪ 1877‬היה‬
‫מספר היהודים ברומניה ‪ 7.218.304‬רוב היהודים הגיעו לרומניה אחרי ‪ 1859‬ממקומות אחרי‪.‬‬
‫הרבה מהם לא ידעו את השפה הרומנית‪ .‬הם היו ברובם בעלי מלאכה‪ ,‬עגלונים‪ ,‬סבלים‪ ,‬חוכרי‬
‫אחוזות‪ ,‬פונדקאים‪ ,‬רוכלים וסוחרים קטנים‪ .‬רק מעטים היו סוחרים גדולים‪ ,‬תעשיינים‪ ,‬יזמים‬
‫או בנקאים‪" 8 .‬היהודים‪ ",‬סולומוביץ' מצטט את המקורות הרומניות מאותה תקופה‪" ,‬עסוקים‬
‫במסחר קטן‪ .‬הם לא רוצים לסכן שום דבר‪ .‬הם מסתפקים במכירת הבשר‪ ,‬החלב‪ ,‬הפרות ובמיוחד‬
‫במכירת הברנדי שהם מערבבים עם מים‪ .‬או שהם מתעסקים עם הברחה של דגנים‪ .‬ברגע שהם‬

‫‪ 3‬בראלי‪ ,‬אבי‪" .‬לשכוח את אירופה" בתוך תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני‪ ,‬עמ' ‪.295‬‬
‫‪ 4‬שם‪ .‬עמ' ‪.303‬‬
‫‪ 5‬לקוח מאבי בראלי – פרק ג'‬
‫‪Solomovici, Teşu. România Judaica: O Istorie Neconvenţională a Evreilor din România; 2000 de Ani 6‬‬
‫‪.de Existenţă Continuă. Bucureşti, 2001: Editura Teşu‬‬
‫‪ 7‬ד"ר קלויזנר‪ ,‬ישראל‪ .‬חיבת ציון ברומניה‪ .‬ירושלים‪ :1958 ,‬הספרייה הציונית‪ .‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪ 8‬שקף‪ ,‬משה‪ .‬האבוקה הודלקה ברומניה‪ :‬שמואל פינלש וראשית הציונות ברומניה ירושלים‪ :1986 ,‬הספרייה‬
‫הציונית‪ .‬עמ' ‪.18‬‬

‫‪2‬‬
‫חוסכים מעט כסף‪ ,‬מייד הם הופכים למלווים בריבית‪ ".‬מקור אחר ממשיך עם 'הגדרת' היהודי‬
‫ברומניה‪ ..." :‬נחשבים כפורצים ונוכריים‪ ,‬הגיעו ממקום שאף אחד לא יודע עליו‪ ,‬ושונאים את‬
‫החברה שבתוכה הם חיים‪ .‬מפגינים בוז ולעג עמוק לגבי שאר תושבי הארץ והם מגדירים את כולם‬
‫כ'גויים'‪ ,‬כלומר כופרים‪ .‬אנשים אלה מדברים שפה לא מובנת‪ .‬אפילו להם בעצמם קשה לשוחח‬
‫אחד עם השני‪ .‬מסיבה זו המציאו איזה ניב בין גרמנית ועברית‪ ...‬השמות שלהם מוזרים ביותר –‬
‫לא מצויים בשום לוח‪ .‬תושבי הארץ מעולם לא שמעו שמות כאלה‪ :‬יציק‪ ,‬שלוים‪ ,‬לייבה‪ ,‬נופר‪...‬‬
‫‪9‬‬
‫מייד אתה מזהה אותם לפי הבעת פנים וניהול‪".‬‬
‫הרבה יהודים בלטו לעין בגלל הלבוש ה"מוזר" שלהם‪ ,‬שהיה דומה ללבוש היהודים‬
‫בפולין ובאוקראינה‪ .‬בארצות אירופה היהודים היו יותר מוגדרים כאוריינטליים ואנשים זרים‪,‬‬
‫כשמיים‪ ,‬מאשר כחלק מן החברה‪ .‬המאפיינים של הקהילה היהודית ברומניה כמו בכל מקום‬
‫ביבשת האירופית רחוקים מאלה של קבוצה קולוניאליסטית‪ .‬בכל מקום סביב העולם שבו חיו‬
‫יהודים‪ ,‬הם דיברו אחרת במקצת משאר האוכלוסייה‪ .‬לעתים ההבדל התבטא בהוספת מספר‬
‫מילים בעברית לשפה המקומית‪ ,‬ולעתים הגיע עד כדי יצירת שפה כלל לא מובנת לסביבה הלא‪-‬‬
‫יהודית‪.‬‬
‫לא רק שהיהודים הוגדרו כזרים על ידי האומה הרומנית בשכבות התחתונות באוכלוסייה‬
‫אלא גם בממשלה החדשה נכנסו חוקים ספציפיים נגד היהודים‪ ,‬הבטחות לא מוגשמות‪ ,‬תחילה‬
‫של אנטישמיות משפטית‪ .‬דיכוי‪ ,‬רדיפות ואישום של היהודים הופכים לנורמה‪ .‬במקרה אחד ראש‬
‫העיר מיאסי מתכוון לגרש את הקהילה היהודית כולה מסיבה שהם משוטטים‪ .‬אדולף קרמיה (‬
‫‪ )Adolphe Crémieux‬נציג של הממשלה הצרפתית פונה לשר הרומני ומבקש התערבות‪ .‬גם‬
‫הקיסר נפולאון עצמו כותב אל נסיך קרול אחרי ששמע על הרדיפות במולדאביה‪L'Alliance .‬‬
‫‪ , israélite universelle‬וגם סיר משה מונטיפיורי מתערבים ומנסים להשפיע למען היהודים‬
‫ברומניה‪ .‬חוסר שוויון הזכויות וההתעללות בהם מערער את הקהל הבין‪-‬לאומי‪ 10.‬בפעם הראשונה‬
‫בהיסטוריה של הדיפלומטיה‪ ,‬נשיא ארצות הברית ממנה בשנת ‪ 1870‬יהודי לקונסול ברומניה רק‬
‫למטרת הטיפול של מצוקת היהודים‪ 11.‬אך נדמה כי כל הפעילות מביאה להשתפרות המצב אלא‬
‫להכחשות ולטענה ה"לאומית" שמצבם של היהודים הוא עניין פנימי ללא התערבות חיצונית‪.‬‬
‫הסיטואציה ברומניה בתקופה זו בהקשר היהודי היא מורכבת וכאן אנחנו יכולים רק להביט על‬
‫התמונה הכללית כדי לשפוט האם היהודים שנשארים זרים בארצות הרומניות‪ ,‬עם ללא אומה‬
‫נכנסים למסגרת הקונבנציונאלית של תנועת הקולוניאליזם‪.‬‬
‫הציטטות הבאות לדעתי מרחיקות עוד יותר את היהודים מההאשמה הקולוניאליסטית‪.‬‬
‫קלויזנר כותב בספרו חיבת ציון ברומניה‪,‬‬
‫בקרב חסידי ההגירה נתגלע ויכוח ער בשאלה‪ :‬לאן? הוגי רעיון‬
‫יישוב א"י דרשו לכוון את ההגירה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬כנגדם שתמכו‬
‫בהצעת פיישוטו (‪ )Peixotto‬לכוון את ההגירה לארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫אחד מראשוני המתנגדים להצעת ההגירה לאמריקה היה ר'‬
‫חיים‪-‬צבי שניאורסון‪ ,‬שפעל בארצות הברית למען יהודי‬
‫רומניה‪ ,‬והיה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיוזמי מינויו של פיישוטו לקונסול‪.‬‬

‫‪Op. cit, Solomovici, Teşu. România Judaica .86. 9‬‬

‫‪Iancu, Carol. Les Juifs en Roumanie )1866-1919( De L'Exclusion a l'Emancipation. Paris, 1978: 10‬‬
‫‪.Editions de l'Université de Provence. pp. 63-85‬‬
‫‪ 11‬ד"ר קלויזנר‪ ,‬ישראל‪ .‬חיבת ציון ברומניה‪ .‬עמ' ‪.19‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בספרו "ארץ‪-‬ישראל ורומניה" העלה הצעה בדבר הקמת מדינה‬
‫עברית בארץ‪-‬ישראל ובמאמרים שפרסמם בעתון העברי בניו‪-‬‬
‫יורק‪" ,‬הצופה בארץ החדשה"‪ ,‬התקיף את ידידו פיישוטו‬
‫בחריפות‪ .‬גם עורך העתון הזה‪ ,‬צבי ברנשטיין‪ ,‬הביע את‬
‫‪12‬‬
‫התנגדותו להצעת פיישוטו‪.‬‬

‫רעיון יישוב ארץ‪-‬ישראל היה רעיון לאומי לגמרי בסוף המאה ה‪ .19-‬נכון שבאותה תקופה‬
‫רואים את התפשטות של מעצמות אירופה אך בסיפור של היהודים מדובר בתקופה של הגירה‬
‫מקום אחד למקום שני מסיבות של חוסר זכויות‪ ,‬אלימות‪ ,‬רדיפות וגם מסיבות לאומיות‪ ,‬סיבות‬
‫אידיאולוגיות שנוצרות מרוח התקופה‪ .‬בשנת ‪ 1872‬היגרו לארצות הברית כ‪ 30-‬משפחות‪ .‬קבוצה‬
‫‪13‬‬
‫של ‪ 500‬משפחות התארגנה בבוטושאני לשם הגירה לאמריקה לעסוק שם בעבודת אדמה‪.‬‬
‫במקביל התארגנו קבוצות שראו בתפיסות כמו אלה של ר' צבי הירש קאלישר ויהודה אלקלעי‬
‫עידוד העלייה לארץ ישראל‪.‬‬
‫כשישה חודשים לפני פרסום ה'אוטואמנציפציה' של פינסקר התפרסם בעיתון "היועץ"‬
‫מניפסט בו "קבעו פסק הלכה דתי שיישוב ארץ ישראל הוא התחלת הגאולה ואין לסמוך על הנס‬
‫אלא להכין הגאולה בדרך הטבע‪ 14".‬הקבוצה הזו קבעה שישלח נציג לארץ ישראל כדי לרכוש‬
‫אדמות למען ההתיישבות‪" .‬משה דוד שו"ב" (שוחט ובודק) מרומניה‪" ,‬שעבר את הארץ‪ ...‬לארכה‬
‫ולרחבה והתעכב בכל מקום ‪ ,‬מוסר ברשימותיו כי יהודים בעלי קרקעות לא היו אלא בירושלים‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫חברון‪ ,‬צפת וטבריה‪ ,‬ואילו אדמות מקווה ישראל הוחכרו על ידי השולטן לתקופה של ‪ 99‬שנה‪".‬‬
‫משה דוד שו"ב מוצא כמה מקרים של יהודים וערבים שמתגוררים ביחד‪ .‬בכפר פקיעין‪ ,‬שבין עכו‬
‫לצפת יש כ‪ 30-‬משפחות שטוענות כי הם צאצאי – צאצאיהם של איכרים יהודים היושבים שם‬
‫מאז ימי הבית השני‪ .‬שוב מוסיף ש"קשה מאוד היה להבדיל בין היהודים האלה לבין שכניהם‬
‫‪16‬‬
‫הערבים‪".‬‬
‫אחר סיור ארוך ברחבי הגליל מחליט דוד שוב בסופו של דבר לרכוש את אדמות הכפר‬
‫ג'עוני‪ .‬הוא ידע ש ‪ 4‬שנים לפני כן היה שם יישוב יהודי‪ ,‬ניסיון חקלאי חדש על ידי קבוצת יהודים‬
‫מצפת וירושלים אבל התנאים הבלתי נסבלים גרמו להם לעזוב את חיי החורש‪ .‬כאשר נשאל על‬
‫שום מה בחר דווקא במקום זה‪ ,‬המרוחק‪ ,‬המבודד‪ ,‬החסר כבישי‪-‬גישה והמוקף מכל צד ישובי‪-‬‬
‫ערבים עוינים‪ ,‬השיב שו"ב‪" :‬כבישים אפשר יהיה לסלול גם כאן‪ ,‬ואילו את האוויר הטוב והמים‬
‫‪17‬‬
‫הטובים שבסביבה זאת אי‪-‬אפשר להעתיק לחלק אחר של הארץ‪".‬‬
‫באותה שנה (‪ )1881‬יצאו ממוינשט ‪ 30‬משפחות‪ ,‬כולם בגיל צעיר‪ ,‬עם הרבה ילדים ומעט‬
‫כסף אבל עם הון יקר‪ :‬אהבת ציון ותקווה‪ .‬הקרן הקיימת‪ ,‬או הסכנות לא היו קיימים אז‪ .‬מעט‬
‫הכסף אשר נשאר למשפחות לא הספיק להשיג את כל מבוקשן‪ 30 .‬שנה לפני הקמת קבוצת דגניה‬
‫החליטו המייסדים להכחיד את ההון האישי ולחיות כקולקטיב‪ .‬כך נכתב בצו המושבה‪" :‬כדי‬

‫‪ 12‬שם‪,‬עמ' ‪.21‬‬
‫‪ 13‬שם‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬
‫‪" 14‬מחשבתו של ישראל גלעד‪-‬גולדנברג"‪ ,‬ארכיון ע"ש אברהם בלום‪ ,‬ראש פינה‪.‬‬
‫‪ 15‬שרגא‪ ,‬עמיאל‪ .‬על יהודי רומניה – בארץ גלותם ובמולדת‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :1959 ,‬הוצאת "התאחדות עולי רומניה‬
‫בישראל"‪ .‬עמ' ‪.252‬‬
‫‪ 16‬שם‪.‬‬
‫‪ 17‬שם‪ .‬עמ' ‪.254‬‬

‫‪4‬‬
‫שאבן פינה של המושבה תהיה על יסוד מחושל ושאלוהים ישמור שיסודה של המושבה לא‬
‫תתפרק‪ ,‬כל אחד מאתנו‪ ,‬עני או עשיר‪ ,‬חייב להביא למזכיר הועד את צרור הכסף שלו‪ .‬כל אחד‬
‫יהיה שותף שווה גם בעבודת השדה שניתן לעבד אותו כפי שבתשואה‪ .‬כמו כן גם הקרקעות‬
‫‪18‬‬
‫יחולקו שווה בין כל בעל בית‪".‬‬
‫האם אותם מייסדים ומייסדות אשר בשנים הקשות של חולי‪ ,‬רעב ומצוקה‪ ,‬נשבעים ליד‬
‫ארון הקודש הבית כנסת לא לעזוב את המקום‪ ,‬יכולים להיחשב כקולוניאליסטים? הציונות‪ ,‬כותב‬
‫יוסף גורני בתוך “‪ , ”From Rosh Pina and Degania to Dimona‬הייתה תנועה לאומית‪ ,‬אך גם תנועה‬
‫ללא מולדת‪ ,‬תנועה של הגירה מאירופה – הגירה למקומות בלי שטחים ענקיים לשם המחייה כמו‬
‫אלה בארצות הברית או קנדה ואוסטרליה‪ .‬אנו רואים כאן את ההפך הגמור של מאפייני‬
‫הקולוניאליזם‪ .‬הגיעה לארץ ישראל קבוצה של חובבי ציון שמשקיעה את מעט הכסף שיש לה‬
‫לשם בניית האומה‪ .‬גם ההשקעה של הברון הנדיב רוטשילד לא מביאה לו שום הון‪ .‬עזרתו של‬
‫הברון הייתה הכרחית למרות שהפקידים שנשלחו מצרפת היו חסרי אידיאולוגיה ציונית‪ .‬בהערכת‬
‫היוזמה של הברון אנו חייבים מצד אחד להבין עד כמה ההשקעה הכספית הייתה נחרצת אבל מצד‬
‫שני חשוב לציין שנזק חברתי נגרם על ידי הפקידים הצרפתיים שרצו להכניס תרבות ונורמות‬
‫רחוקות מהשוויון שהחלוצים של היישוב החדש ניסו לייסד בארץ הקודש‪" .‬מכתבים של איכרים‬
‫מאותה עת מעידים על הקשיים ועל ההתייחסות של פקידי הברון אליהם‪' .‬מדרגות הדמעות'‪ ,‬כפי‬
‫שכונו אז מדרגות בית הפקידות‪ ,‬נותרו עד היום‪ ,‬שחוקות‪ ,‬שותקות ומעידות על חיי הראשונים‬
‫ועל הסיפור ההיסטורי של התקופה‪ .‬בבית הכנסת העתיק ברחוב הראשונים בראש פינה נותרה‬
‫עדות אילמת לפער המעמדות אשר היה קיים בין פקידי הברון לבין האיכרים‪ .‬ריצוף שונה וחדש‬
‫יחסית הקיים בחלק מרצפת האבן של בית הכנסת ליד ארון הקודש‪ ,‬מספר על במה גבוהה‬
‫‪19‬‬
‫עם סוף‬ ‫שהייתה במקום ויועדה לפקידי הברון‪ ,‬בכדי להבדיל אותם מאיכרי המושבה‪".‬‬
‫(‪JEWISH‬‬ ‫האדמיניסטרציה הישירה של הברון ב‪ 1900-‬והעברת החסות לידי יק"א‬
‫‪ , )COLONISATION ASSOCTIACION‬היה זה המקום הראשון אותו הרסו המתיישבים‪.‬‬
‫בשאלת הרווחיות במפעל הכלכלי של ההתיישבות הציונית בראש פינה חשוב לזכור‬
‫שבהבדל לתפיסתם של הטמפלרים שכתבו בעניין רב על ההתפתחות הציונית בראש פינה‪,‬‬
‫המושבה לא פרחה בגלל הברון והנדיבות שלו בלבד‪ 20.‬איכרי ראש פינה סמכו על כוחותיהם‬
‫שלהם ולא היו תלויים כל כך בעזרה מבחוץ כמו בשמרין לדוגמה‪ .‬בתקופה זו השלטון העות'מני‬
‫אסר כניסת היהודים לארץ ישראל אך עם כל הקשיים שהתרחשו העלייה הראשונה גברה והלכה‪.‬‬
‫מתיישבי ראש פינה הצליחו למרות הכל לבנות בתי אבן‪ .‬לא הייתה קיימת תמיכה כספית‬
‫מאורגנת‪ .‬הועד המקומי ממוינשטי (‪ )Moineşti‬השתדל לעזור לבני עירו‪ .‬בראשית ‪ 1883‬כבר היו‬
‫במושבה ‪ 20‬בתי אבן‪ 25 ,‬משפחות‪ 123 ,‬נפשות מרומניה ועוד שש משפחות מרוסיה שקנו אדמה‬
‫בראש פינה‪ .‬מקרה אחרי מקרה מספר על הדרך שבה השקיעו המתיישבים בארץ החדשה‪ .‬כפי‬
‫שבראלי מבחין‪,‬‬
‫התיישבות היהודית בארץ‪-‬ישראל הניעה הון בכיוון הפוך‬
‫מהכיוון שאפיין את פרויקטים הקולוניאליסטים‪ .‬היא השקיעה‬
‫‪" 18‬לצטה נאייש"‪ .‬עיתון ביידיש מתורגם לרומנית‪ .‬מתוך הארכיון ע"ש אברהם בלום‪ ,‬ראש פינה‪.‬‬
‫‪ 19‬מרום‪ ,‬רות‪ .‬שבילים בהר" בתוך‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪ 20‬ראה גורן‪ ,‬חיים‪" .‬לכו חיקרו את הגליל‪ :‬ראש פינה בעיני המתיישבים הגרמנים בארץ – ‪ "1889‬בתוך שבילים‬
‫בהר‪ .‬עמ' ‪.17-23‬‬

‫‪5‬‬
 ‫הון של יהודים בארץ‪ ,‬ולא משכה משאבים והון החוצה‪ ,‬אל‬
‫אימפריה או אל משקיעים כלשהם‪ ,‬משקיעים מבחוץ או מבין‬
‫המתיישבים – כלומר היא לא הייתה מאמץ להעשרת‬
‫מטרופולין כלשהו מצד אחד וגם לא הייתה מפעל של מתיישבים‬
‫שוחרי התעשרות מצד אחר; היא הייתה פרויקט לא‪-‬רווחי‬
‫במשך זמן רב‪ ,‬אולי עד היום‪ ,‬וודאי שהיא לא הייתה זירה נוחה‬
‫‪21‬‬
‫להתעשרות של יחידים או קבוצות‪.‬‬

‫לגבי היחס בין העולים מרומניה לערבים שנמצאו במקום חשוב להדגיש כי לא הייתה כאן‬
‫מתחילה התנגדות ליהודים‪ ,‬לא על רקע דתי או אידיאולוגי‪ ,‬או לאומי כלשהו‪ .‬דן גלעדי מציין‬
‫שגילויי העוינות נבעו מבעיות שוטפות בחיי יום‪-‬יומיים בין שכנים השונים זה מזה באורח החיים‬
‫ובנורמות ההתנהגות‪ 22.‬מתיישבי ראש פינה פיתחו יחסי חמים עם שכניהם הערבים והסתייעו‬
‫בהם ללימוד השפה העברית‪ .‬גלעד‪-‬גולדנברג כותב‪ :‬עד להגעתם היה יהודי 'וואלד אל מילט' (בן‬
‫מוות)‪ ,‬הם הראשונים שהכו בערבים וניהלו עמם מאבק על השליטה במים במושבתם‪ ,‬מאבק בו‬
‫לא ניצלו את יתרון הנשק החם ברשותם אלא השתמשו באותם אמצעים שבשימוש יריביהם‪.‬‬
‫ניסיונם האישי ומסקנות שנגזרו מכך הוביל לגיבוש התפישה האסטרטגית בדבר יחסי יהודים‬
‫ערבים‪ 23".‬אחד המסמכים של ארכיון אברהם בלום מספר את זיכרונותיו של דוד שו"ב על מקרה‬
‫קשה בהקשר היהודי‪-‬ערבי‪ .‬בחתונה הראשונה של המושבה החדשה נורו יריות לכבוד בואה של‬
‫הכלה מצפת‪ .‬צעיר יהודי‪ ,‬שעמד בקרבת הבניינים שבהם עבדו פועלים ערבים מצפת‪ ,‬ירה והרג‬
‫בשגגה פועל ערבי‪ .‬ערבים מצפת נתקהלו ויצאו בצעקות להתנפל על המתיישבים בראש פינה‪.‬‬
‫התגובה המהירה של הקונסול הצרפתי שהיה בצפת עצרה את גאולת הדם‪ ,‬אך חשוב להוסיף‬
‫שהשייך מכפר ג'עוני שליד ראש פינה‪ ,‬בשם חאג' עלי גילבוד יחד עם האיכרים הערבים שלו שם‬
‫את עצמו כמגן אנושי לפני הערבים שהגיעו כדי לנקום‪ .‬הסכסוך נמשך עד שהיהודים נתנו פיצויים‬
‫לקרובי ההרוג‪ .‬הארגונים מרומניה עזרו לתושבי ראש פינה לשלם את הסכום‪ .‬שוב‪ ,‬גלעדי נותן לנו‬
‫איזון‪:‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬אין להגזים באופי ובממדי ההתנגשויות‪ :‬לרוב לקחו‬
‫בהן חלק לא יותר מכמה עשרות תוקפים והשימוש בנשק הם‬
‫היה די נדיר‪ .‬שני הצדדים השתדלו שלא להיגרר למעשי הריגה‪,‬‬
‫מחשש השלטונות וגאולת הדם‪ .‬לרוב הסתפקו בשימוש בנשק‬
‫קר‪ ,‬או בתגרות ידיים והשלכת אבנים‪ .‬מספר הקורבנות בנפש‬
‫‪24‬‬
‫היה קטן ביותר לכל אורך התקופה‪.‬‬

‫שוב רואים כאן שלמרות שהיחס בין הערבים ליישוב החדש הוא מלא אתגרים‪ ,‬הסכסוך הוא‬
‫אחר מאשר בין היהודים של היישוב הישן והאוכלוסייה הערבית‪ .‬היעוד הלאומי של העולים‬
‫החדשים מעמיד את תושבי ראש פינה בסיטואציה חדשה‪ .‬החלוצים היהודים שמייסדים את ראש‬
‫פינה תלויים בערביי הסביבה שלהם‪ .‬המרחק ביניהם‪ ,‬כפר ג'עוני והמושבה החדשה‪ ,‬חייבו מגע‬
‫יום‪-‬יומי עם הסביבה הערבית בכל תחומי החיים‪ .‬היהודים ניסו לבסס את היחסים אל השכנים‬
‫על עמדה של כוח וכבוד‪ ,‬אך המציאות לא תמיד אפשרה זו‪ .‬רכישת האדמות‪ ,‬החזון של גאולת‬
‫הארץ‪ ,‬שהיו ביטויים של חובבי ציון‪ .‬אין כאן חוסר לגיטימציה אצל מייסדי ראש פינה‪ .‬גם לא‬

‫‪ 21‬בראלי‪ ,‬אבי‪" .‬לשכוח את אירופה" בתוך‪ :‬תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני‪ .‬עמ' ‪.305‬‬
‫‪ 22‬גלעדי‪ ,‬דן‪" .‬מפעלו של הברון רוטשילד בתקופה העלייה הראשונה"‪ ,‬בתוך ספר העלייה הראשונה‪ .‬עורך‪ :‬מרדכי‬
‫אליאב‪ ,‬יד בן צבי‪ :‬ירושלים‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.57‬‬
‫‪" 23‬מחשבו של ישראל גלעד‪-‬גולדנברג"‪ .‬מתוך הארכיון ע"ש אברהם בלום‪ ,‬ראש פינה‪.‬‬
‫‪ 24‬גלעדי‪ ,‬דן‪ .‬עמ' ‪.57‬‬

‫‪6‬‬
‫קיימת התנגדות מצד השכנים הערבים‪ .‬למעשה‪ ,‬המסורת המקומית של התושבים הערבים של‬
‫כפר ג'עוני ראתה בשרידים של המבנה שכרגע נמצא מתחת לבתי המושבה את "כניס אל‪-‬יהוד"‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫בית כנסת עתיק של היהודים‪.‬‬
‫קולוניזציה של מקום מסוים היא לא בהכרח חלק מהתופעה שנקראת "קולוניאליזם"‪.‬‬
‫ליהודים שהגיעו לראש פינה‪ ,‬כחלק מתנועת חיבת ציון וכדוגמת של חובבי ציון רבים שהחלו לשוב‬
‫לארץ ישראל באותה תקופה‪ ,‬חיוו בעיות כספיות‪ ,‬נלחמו נגד מלאריה‪ ,‬התנסו בקשיים שהלכו‬
‫והחמירו‪ ,‬עברו משברים‪ ,‬כמה מהם עזבו ואחרים שרדו וסבלו ועצם המאבק שלהם מצביע על‬
‫האמונה שלהם בבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ .‬אֶבֶן‪ ,‬מָאֲסו הַבונִים – הָיְתָה‪,‬‬
‫לְרֹאש פִנָה‪ .‬עם מילים אלה‪ ,‬חלוציי העלייה הראשונה מצאו השראה ב"זיכרון הקולקטיבי" של‬
‫העם היהודי‪ .‬בהחלט אפשר להגיד שהזיכרון הקולקטיבי תרם כוח ועדיין מעורר השראה ליצירת‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬
‫הטענה של האסכולה הקולוניאליסטית שהציונות אינה "אלא מהלך של תוקפנות‬
‫אירופית ופלישה לארצות הערבים" היא חסרת בסיס עובדתי ומציאותי‪ ,‬כפי שראינו במקרה של‬
‫ראש פינה‪ .‬החוקרים שמחפשים אחרי עובדות מצביעות על הקולוניאליזם הציוני באים אל‬
‫המחקר שלהם בלי שאלת מחקר ושוכחים לשקול את התנאים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והפוליטיים‬
‫בהיסטוריה הגיאוגרפית של ארץ ישראל‪ ,‬ושל פעילויות היהודים בה‪ .‬הם שכחו את אירופה‬
‫ובוודאי שמקרה כמו זה של ראש פינה הוזנח ו ונשכח‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫סטפנסקי‪ ,‬יוסף‪" .‬החפירות החדשות בראש פינה"‪ .‬רשות העתיקות‪ .‬לקוח מאתר השחזור בראש פינה‪.‬‬

‫‪7‬‬